לזכרה של דפנה מאיר ז"ל
ממש לפני כמה שעות עוד היית חיה דפנה
חשבנו שנדבר עכשיו
ב-17:00 חשבנו שקבענו ל-21:00
כמה שאי אפשר לדעת מה יהיה
וכמה תחסרי...
וכמה כואב הדרך בה נלקחת
איזה מראות כאובים נצרבו בעיני ילדייך
ואת מאירה וחדה ופקחית ולוחמת
והגנת ושמרת
ולא נגע בילדייך
המילים השופעות שלך יחסרו
העצה שלך, הדעה שלך תחסר
עמוד התמך שהיית...
והחלומות שרצית עוד להגשים...
פעם היו לי חברות מכל מיני גילאים
ואז זה די הצטמצם
ונשארו בעיקר קשרים מהעבר
או קשרי עבודה
או הורים של חברים של הילדות שלנו
והחברות איתך
כנגד כל הסיכויים
עם פער של קרוב לעשור
הייתה כייפית
מפרה
וקלילה
ואני מרגישה נורא אגואיסטית כשאני אומרת שתחסרי לי
כי בוודאי יש אחרים שתחסרי להם הרבה הרבה יותר
וכואב לי לחשוב על האיש שלך
ואין נחמה
דפנה,
גם לי תחסרי מאד מאד מאד.
ולכאוב אובדן או שכול מהמעגלים הכי הכי קרובים אני יודעת
אבל ככה חדש לי
וכואב שונה, כאב גדול ונורא
אוהבת ולא מאמינה שהקשר שלך לגוף שלך נותק
בלי התראה מראש
ובכזו אכזריות
אוהבת
ומבטיחה שדרכך
דרך נשים
ייזכר ויונצח.
כמו אחות
מרגישה כמו
והשבעה הסתיימה לה...
ימים של אחרי ה7 ולפני ה30 עוד בתוך השנה
וממשיך
אתמול מישהי מבוגרת שלא הכירה את דפנה, אמרה לי כל כך נכון
"הרבה הרבה זמן לא שמעתי על אישיות שלכתה יצרה כל כך הרבה הדים, איזו אישיות"
ואני מודה שאם לפחות ללכת
אז את זוכה לאדוות הללו
כמה אמת יוצאת לאור
כמה בשורות ולקחים
במהלך השבוע הזה שאלו אותי, מה, הכרת אותה ממש?! מה למדת אצלה? מה נפגשתם? דיברתם?
אז אעשה סדר בעניין...
מיכל שונברון הביאה לארץ שיטה בשם שיטת המודעות לפוריות והסמיכה מנחות לשיטה זו. דפנה עברה 'הסמכה' עם קבוצה שסיימה את הכשרתה ב 2006 ואני בקבוצה שלאחר מכן ב 2011.
אנחנו סך הכל, שתי קבוצות ההכשרה יחד, כ16 נשים, מתפקדות כאגודה מקצועית על אף שלא מוגדרות כך [בלי אתר קבוצתי או משהו כזה... כל אחת פועלת באופן עצמאי]
אנחנו נפגשות אחת לכמה חודשים
אבל באופן יומיומי ממש מתייעצות אחת עם השנייה בGooglegroups
אבל לא סתם מתייעצות
מעמיקות
משתפות
פורקות
ולדברים הכי עמוקים
והאינבוקס של כולנו מלא באופן יחסי בהתכתבויות שלנו אחת עם השנייה הרבה יותר מכל דבר אחר
וכמו שכבר וודאי התוודאתם, דפנה הייתה אלופת הכתיבה, חדה במסרים. מילים ודברי אמת, חן, חדות וכייף שפעו ממנה.
אז לא, לא 'למדתי' אצל דפנה. אבל כן, דפנה הייתה 'ה'-מורה של כולנו ב'ה' הידיעה ללא עוררין.
בבקרים בהם דפנה עבדה משמרות לילה היינו מתכתבות בווטסאפ על המוצרים שהיא חלמה לפתח, זוויות מחשבה לגביהם ועל מאמרים וסרטונים כייפים.
באותו הערב ממש התכתבנו והיינו אמורות לתכנן ביחד את המפגש הבא של קבוצת המנחות הנפלאה שלנו.
אחות את לנו
ועדיין
ותמיד תהיי
מתגעגעת
מתגעגעות ומתרפקות על דברייך ועל מי שהיית עבורנו ולנשים בכלל
נוחי בשלום אחות, אישה ולוחמת אמיצה ואהובה.
"אישה עם ביציות" | מייל ל"מבייצות"
להחזיק בין הידיים מילים שהן את, הופך את הבטן דפנה יקרה. עם זאת, כך יש המשכיות עצומה לאור שלך.
ברשותכן וברשותכם אסביר מה מיוחד בכינוי "מבייצות" ולמה הכוונה "אישה עם ביציות".
• "אישה עם ביציות" = הקבלה טרמינולוגית להטיית הסלנג הגברית "בוא'נה... יש לך ביצים" כאמירת "יש לך אומץ/ כח".
ההקבלה הפיזיולוגית לאשכים הינן השחלות על כן היה נכון יותר לנסח "אישה עם שחלות". על אנרגיית השחלות תוכלו לקרוא עוד בציטוט כאן מטה מתוך ספרה של כריסטיאן נורת'רופ 'גופה של אישה תבונתה של אישה' עמ' 154.
• "מבייצות" = קבוצה של מנחות שיטת המודעות לפוריות המקדמות מודעות והעצמת נשים. חלק משמותינו הוזכרו בספר. מדוע הכינוי "מבייצות" כל-כך מבריק?!
מעט מאד מנשות העולם מבייצות כיום!!! אנחנו ייצור בסכנת הכחדה! עד כדי כך ש'המבייצות' נהיו המוזרות ולא ה'לא מבייצות'.
הרבה יותר נח לחלק גדול מהמעגלים שהיו אמורים לתמוך בתהליך הטבעי של הביוץ שמתחולל בגוף אישה, שהביציות פשוט יישארו בתוך השחלה.
השש.
שקט.
בלי שינויים, תנודות, רצונות, שיאים, עיבוד רגשי ושחרור אנרגטי בבקשה.
אל תצאו החוצה מהשחלה ביציות יקרות.
היי לינארית, לא מחזורית.
אני, אליענה יהודה, בייצתי כחמישים פעם מאז לידתה של הבת הצעירה שלנו, ועד גיל המעבר צפויה לבייץ בעזרת האל עוד כ- 250 פעם. מה זה אומר? איך זה מורגש? באיזה רמות תודעה זה יכול לתמוך?
הינך מוזמנת לקבוצה קרובה בהנחייתי ללימוד שיטת המודעות לפוריות שתתקיים במצפה נטופה ביום ה' בוקר ה 02.03 בין השעות 8:30-13:30,
או לקבוצה החיפאית שמתחילה את דרכה ביום רביעי ערב ה 08.03 בין השעות 17:00-22:00.
קבוצות נוספות בכל הארץ בהתאם לביקוש.
יהי זכרך ברוך דפנה מאיר יקרה מאד. המון נשים, כרבע מהמשתתפות בכל קבוצה מגיעות כי הן שמעו עלייך.
ומה איתך?!
אני מזמינה אותך לאפשר לעצמך לבייץ בלי פחד.
